לקבל הודעה על הפסקת לימודים ועוד ע"י האוניברסיטה ולא לפי התכניות שלך זה משפיל ומדכא ביותר.
את האמת היה תקופה קשה לאחר ההודעה. אבל היה לי ברור שאני לא מתעכב וממשיך לבדוק אופציות חלופיות.
התחלתי במסע מטורף של חודש מורט עצבים ומתיש במיוחד של ראיונות למכללות ואוניברסיטאות שונות לגבי אופציה של המשך התואר בכלכלה בהתחלה חשבתי עדיין להמשיך עד שלאחר סיבוב ארוך ומייגע ותשובה כמעט זהה מכל המקומות השונים שאם ברצוני להמשיך את המקצוע שזה כלכלה אני אצטרך לעשות שוב את כל הקורסים כ-7 עד 9 קורסים שונים.
בנקודה זו החלטתי לעשות חושבים אם עצמי ואם אשתי וסיכמנו שאם עלי להתחיל מחדש אז לפחות שאני אבחר מקצוע שאני מתחבר לעומת הפניות מקצועיות כאלו ואחרות שכבר לא האמנו בהם לאור הניסיון שצברתי.
בבדיקה שהמשכתי לעשות במהלך אותו החודש שמעתי לראשונה על התואר בסיעוד במכללת מבח"ר בבני ברק. הלכתי לשם לראיון והוקסמתי למרות שבמבחן תיל (מבחן המתאים לוגיקה זיכרון וחשיבה מחוץ לקופסה למקצועות ספציפיים) במבחן נאמר לי שהתארים המתאימים לי ביותר הם הנדסה ומדעי המחשב שפחות רציתי לעסוק בהם ותואר ראשון בסיעוד הוא הכי פחות מתאים לי החלטתי דווקא ללכת על מקצוע הסיעוד.
בגיל 14-19 בהיותי בחור ישיבה סעדתי את סבי שהוא היה כבן 80+ ועיוור כמעט לגמרי הייתי שוהה ומסייע לו רבות ונהנתי לעשות זאת. וההסבר על מקצוע הסיעוד דיי הזכיר לי את התקופה הזאת.
כשהגעתי לראיון במכללת האקדמית תל אביב יפו שהיא המוסד הראשי לסיעוד במבח"ר שהיא השלוחה דיי ציננו אותי ולא התלהבו ממבדק התיל שאני מתאים למקצוע היה עלי לשכנע את דיקנית הפקולטה שאני מתאים ואני משקיען וגם אם יהיה לי קשה אני לא אכנע ולא אפרוש.
בסופו של דבר התקבלתי לשמחתי הרבה ועל זה בהמשך.....