יששששששש!!!!!!! שאגתי זה היה שבוע לפני תחילת הלימודים כשהודיעו לי שאני התקבלתי רשמית למכינת ה-4 יחידות מתמטיקה
שמחתי מאוד כי למכינה זו התקבלו דיי בודדים בסך הכל 13 סטודנטים הקושי היה ברור מי שהביא את הציונים הגבוהים והתחייב להשקיע גם מהזמן הפרטי שלו על חשבון זמני בילויים עבודה וזמן משפחה ואני הוכחתי את עצמי והתקבלתי.
שנה זו הייתה עמוסה מאוד בשבילי חתונות של אחי וגם חתונה של אחות של אשתי ברמ"צ של אח העברת דירה שלנו מיחידה לבית משלנו וגם בשורה משמחת לגבי הריון של הבת הבכורה שלנו
בתוך כדי כל אלה היה עליי לעמוד בקצב לימודים אינטנסיבי של 3 ימים בשבוע לימודים ויום נוסף תירגול
ישבנו קבוצה מאוחדת של סטודנטים היינו גם ככה כ- 10 סטודנטים ונתנו יד אחד לשני לא רצינו שאחד מאיתנו ייכשל וזה מה שעזר לנו לצלוח את המכינה המפרכת הזו ולהיות הסטודנטים הראשונים בקמפוס חרדי בבר אילן (הקמפוס החרדי נפתח באותה שנה היינו הסטודנטים החלוצים)שסיימו בהצלחה עם נשירה של סטודנט בודד שלא עבר את המבחנים ושני סטודנטים נוספים שסיימו אבל לא המשיכו איתנו.
ממש בסיום המכינה נולדה לי הבת הבכורה שלי בשעה טובה
ואז התחלתי קצת להתקשות בלימודים כזוג צעיר עם ילדה קטנה שהייתי נחוץ בבית בתור עזרה והיה עלי להתמיד בלימודים תוך כדי
וכאן ראיתי שאי אפשר לסמוך על הנס כשמנסים לעשות יותר ממה שאפשרי אז הסיכוי להיכשל גבוהה יותר ובהיעדר מוסדות המקדמים את האוכלוסייה החרדית מבחינה אקדמית ועידוד ללכת ללמודי לימודים אקדמאים שיכלו לכוון את הסטודנטים החרדים שהם בעלי משפחות ובעלי התמודדויות שונות משל בחור או בחורה מהמגזר הכללי שאין לרובם עול של משפחה וילדים.
וכאן ההתמודדויות נהיות הרבה יותר קשות בהיעדר תמיכה קהילתית או יותר נכון לא קיים קהילת סטודנטים חרדיים ככל הסטודנטים החרדים הם מכל גווני הקשת ובפרט לאאוטסיידר כמוני שהוא חסיד עם כל מיני מנהגים והחמרות הקושי הוא אדיר
עם כל זאת סיימתי את לימודי המכינה לכלכלה בהצטיינות עם ממוצע משוקלל של 103.5 מכובד ביותר עבורי שהתחלתי מאפס.