התמודדות עם קשיי הסתגלות בסגנון הלמידה ובכמויות שלה
הלם טוטאלי זה מה שקרה לי
נכנסתי לכיתה מלאה לגמרי כ34 סטודנטים רובם התחילו את מסלול המכינה של אוניברסיטת חיפה אני דיי שונה בנוף ולא מוכר.
מנסה למצוא את מקומי בין הסטודנטים הזרים לי ולשמחתי לא לקח הרבה זמן. החברה היו חברותיים והאירו לי פנים על הדקות הראשונות. ולעומת זאת בזמני השיעורים היה לי קטסטרופה מנטליות שטנה לגמרי מכיתה של 6- 7 סטודנטים לרעש מחריש אוזניים של סטודנטים מתלהבים מחומר חדש ומתחילת דרך ארוכה הקשב וריכזו שלי לא משהוא...
הסמסטר הראשון ממש לא קל מתמשך על 4 ימי לימוד של סיעוד ועוד יום לימוד של קורסי האנגלית סך הכל 5 ימי לימוד אינטנסיביים מחולקים ל- 6 שעות יומיות בשעות 16-22 בסמסטר א נלחצתי מוות כמות בלתי נתפסת של קורסים 13 במספר בבר אילן למדתי 4 בסמסטר כפול 3 .
סיום יום ראשון מלא נתונים חדשים במוח מחשבות רצות ואני באוטובוס דחוס עם חששות וספקות מטורפות זה בשבילי או לא מצד אחד אני ממש מתחבר לנושאי הלימוד מצד שני הסגנון הוא מבוסס על זיכרון ולא על חשיבה מתמטית שבה אני הרבה יותר טוב.
מנסה להירגע עם מוזיקה של יאני הופעה של 2006 צלילים מרגיעים ומורידים את הלחצים העכשוויים.
ומזמזם לעצמי בירידה מהאוטובוס לעולם לא אכנע אפילו בעוד מליון שנה...שיר של ניסים בלאק..
בבית מחכה לי ארוחת מלכים נעשתה ע"י האשה הנפלאה והמסורה וכמובן אל תדאגו במהלך היום היא הספיקה להתקשר כמה פעמים
אז ככה פינוק של מוקפץ בשרי וירקות מאודים ממש עודדו אותי ואזהרות חוזרות ונשנות של אשתי שזה מה יש ואני חייב לסיים את התואר הזה ולעבור את כל המבחנים כי אם לא זה אז אין כלום.
DAY 2
מתחיל להתרגל למסלול של לימודים אינטנסיביים ומתחיל כבר את הבוקר בשעה 9 כבר במבח"ר כבר חוזר ומשנן את החומר החדש והטרי מנסה להבין את המבנה האנטומי של החומר, אנטומיה, ביולוגיה, כימיה, אימונולוגיה, מבוא למדעי הסיעוד ועוד הרשימה עוד ארוכה.
שעות מטורפות של השקעה וכן הלאה בהמשך השבוע ובמהלך החודש שבא אחריו וכן הלאה.. כמויות חומר בלתי נתפסות של הבסיס של הבסיס של מקצוע הסיעוד.
מתחילים להתכונן למבחנים לקראת סוף הסמסטר הראשון ראבק ורעל בעיניים טרוטות מעייפות ומחוסר שעות שינה הפאניקה בשיאה או לכל הפחות אצלי זה ככה אני שונא מבחנים (מי לא???) הסגנון לא מוכר לי אין נוסחאות או דפים שאפשר להכניס למבחן כולו מבוסס על הזיכרון הלא מי יודע מה שלי והמבחן הוא מבחנים אמריקאים של בין 50-60 שאלות ברובם של המבחנים
סיום סמסטר א והמתנה לתשובות מהמבחנים מועדי א אני בתחושות ממש לא טובות ומתברר שצדקתי 5 מועדי ב....
מבואס אבל לא נואש לא מרים ידיים עד מתי שלא אומרים לי ללכת הבייתה ממשיך לחרוש ולקחת מבחנים עד כמה שיש משנים קודמות ויותר מזה אמא שלי נרתמת במימון סוג של מורה פרטי שממש עזר לי אם לא הציל אותי במובן של רכישת מיומנויות למידה שממש היה חסר לי שעות שישבנו יחד ושיטות למידה שפיתחנו עם זה על ידי ציור מערכות אנטומיות כמו הלב על חלקיו השונים המערכות שח המעי הגס והדק או על ידי שיטה שונה של מספור או חרוזים וכן הלאה בסופו של דבר הגיעה מצב שאני הסברתי לאותו מורה פרטי (על תעופו על עצמכם סטודנט לרפואה) לא ממש מורה אבל מנטור חבל על הזמן עם נסיון של לימודי רפואה מטורף נכון?
אז בכל אופן מגיעים למבחנים מועדי ב עובר 3 מבחנים בקלות וצולע ב-2 נוספות של אותו מרצה
אותו מרצה לא הגיע למבחנים והם לא היו מובנים לא היה את מי לשאול להסבר של שאלות ערערתי על המבחן ועל זכאותי לקבל מועד מיוחד עקב נסיבות אלו על מבחן אחד נתנו לי מועד נוסף ועל השני לא וותרו לי ובסופו של דבר עברתי את כל המבחנים חוץ מאותו אחד שנאלצתי לעשות אותו שוב בשנה ב
תחילת סמסטר ב
מתחיל בפיגור בגלל גרירה עמוקה של מועדי ב של סמסטר א שוב 9 קורסים לא פשוטים ביוכימיה מיקרוביולוגיה סטטיסטיקה ועוד
מסיים את סמסטר ב אחרי מועדי ב שעברתי את כולם ובסוף אותה שנה מרים את הראש בגאווה סיימתי שנה מלאה ראשונה אומנם עם קורס חוזר אחד אבל עדיין כ22 קורסים מאחורי ואני לא מתכוון לוותר ואני ממשיך עם מוטיבציה מוגברת יוצא לחופשת החגים הקצרה ביותר ומחכה להרפתקאות של שנה הבאה
ניפגש שם...
יששששששש!!!!!!! שאגתי זה היה שבוע לפני תחילת הלימודים כשהודיעו לי שאני התקבלתי רשמית למכינת ה-4 יחידות מתמטיקה 
